נושאים

משחק החיים

מתי בפעם האחרונה שיחקת?

אם לקח לך יותר מעשר שניות לענות, 

ממליץ לך לקפוץ רגע על רגל אחת, לנענע את הראש ואת הידיים, להיכנס למצב שטות, ולקרוא.

אי שם בשנת 2016, בנחל צאלים תחתון, נפגשתי עם להקת זאבים.

טיילתי עם חברים מחוגי הסיירות, ואלעד, אחד מחבריי הגיע עם הכלב שלו, לברדור מקסים העונה לשם בוז', עליו השלום... 

(אבל לא עקב הסיפור הבא)

הזאבים היו בשלהם וחיפשו שאריות מזון אצל בני אדם, כמעט כמו לפני כ12,000 שנים.

שניים מהם ישבו באצילות זאבית והביטו למרחב,

בוז' לא היה מבסוט על המצב והחל לנבוח עליהם נמרצות, פרוותו הסתמרה לצורת מואיקן, הוא קשקש בלחץ בזנבו והתקרב אליהם באנרגייה מאיימת.

אלעד, בעליו, קרא לעברו:

בוז'.. עזובתך הם שניים.. בוא בוא יגנוב"

אבל בוז' המסור חדור מטרה היה.

הזאבים לא זזו, ישבו בנחת ושידרו אנרגיה של:

"אם ת'ה גבר, בוא!"

אז הוא בא... עד שהתקרב וראה כי הם גבוהים ממנו בראש, בריאים וחזקים ממנו, ובין רגע יכולים לקרוע אותו לגזרים.

נקודה זו הייתה נקודת האל חזור, שכן אם היה מסתובב, הם היו מתנפלים עליו ברגע.

בוז' היה כלב חכם, והדבר הבא שהתרחש הותיר בי חותם לכל חיי.

בוז' עבר למצב כנוע, הפסיק לנבוח, פרוותו חזרה למצב רגיל, ראשו הושפל מטה, זנבו המשיך לקשקש אך בין רגליו, והוא התקרב לאט לאט, כמו מבקש בכל צעד רשות משני הזאבים.

והם העניקו רשות.

אז בוז' התקרב לאחד הזאבים והריח לו את אחוריו,

לאחר זאת עשה את אותו הדבר לזאב השני,

בה בעת הזאב הראשון הריח לבוז' את אחוריו,

בוז' קפץ אחורה בחיוך וקד קידה מזמינה בחיוך חי,

הזאבים נענו להזמנה כשקדו קידה סמלית האומרת:

"יאללה!"

וכך, אל מול עיני אלעד, עיניי, וחברנו מחוגי הסיירות,

בוז' שיחק עם שני הזאבים למשך שתי דקות שלא אשכח לעולם.

הם קפצו זה על זה, קשקשו בזנב, והעניקו לנו מבט חטוף למסע אחורה בזמן.

לאחר שתי הדקות, הזאבים פנו אל עבר הזריחה לחפש עוד מקורות מזון, ובוז' השמח והמשמח הגיע לארוחה שהרוויח ביושר מאלעד.

ד"ר סטיוארט בראון, מסביר בספרו "play", מדוע המשחק הוא חיוני לחיינו ממש כמו מזון בריא,

שינה איכותית, פעילות ספורטיבית ועוד...

אם עניתם/ן כבר על השאלה בתחילת הפוסט,

נסו להיזכר איך הרגשתם/ן בזמן המשחק.

משהו בנו מתעורר בזמן משחק והופך אותנו ליותר חיים.

משחק אישי, עם חפצים, עם עצמכם או הדמיון (סיפור הוא גם סוג של משחק).

משחק קבוצתי מחבר בין פרטים, 

פרטים אינדיבידואליים, הופכים לקבוצה אורגנית המרגישה בנוח בין כל פרטיה.

לא בכדי שבכל קבוצה שאני מדריך, לפני הכול אנחנו קודם כל משחקים.

אבל מה האינטרס?

לא תמיד צריך אינטרס... 

אוקי אז גור זאבים שישחק עם אחיו, יכול לפתח יכולות ציד גבוהות,

אבל גם אביו ואמו המנוסים משחקים בזמנם הפנוי.

והילד הבושמני שמחקה את אביו הצייד כשצד ג'ירפה שהכין מקש מקומי, משחק בלהיות צייד, והוא אכן יגדל להיות צייד איכותי,

אבל בשהותי המיוחדת עם אוכלוסיית הסאן בושמנים חוויתי סוגים שונים של משחקים,

חלקם מלמדים, מכשירים... וחלקם, פשוט מרחו לנו חיוך חי על הפנים והדליקו בעינינו להבה חיונית.

פעם, משחק היה נחלת הכלל,

איפשהו במהלך המהפכה התעשייתית, משחק הפך לנחלת הילדים... כי למבוגרים אין זמן לשחק, צריך לעבוד...

זמן...

צייד לקט משקיע בין שלוש לארבע שעות בעבודה (ציד ולקט), שאר היום מושקע למשחקים שונים עם המשפחה.

אבל גם הציד והלקט, נעשה באופן משחקי.

אני לא מבין גדול בהייטק, אבל לא בכדי שבמשרדי הייטק מוצלחים יש אלמנטים של משחק.

כן בכל אלו יש אינטרס, תפוקה ותועלת.

שחקו יותר, תפיקו יותר.

אבל אם לחפש אינטרס מהותי יותר, 

זה פשוט החיים.

החיים יפים יותר כשמשחקים.

כולנו, לא רק ילדים.

שני הזאבים יכלו לטרוף את בוז', וזה היה נכון הגיונית עבור הישרדותם.

אבל במקום זאת העדיפו לשחק איתו,

ולאחר מכן להיפרד כידידים כל כלבי לדרכו.

יש אנשים שחיים, ויש אנשים שפשוט קיימים.

אם אתם מרגישים קצת "קיימים" וחסרים בהרגשת "חיים" -

צאו ושחקו!

קפצו על רגל אחת ונענעו את הגוף,

שחקו מסירות עם חברים, עם חפצים ייחודיים,

ספרו סיפור מותח,

הקשיבו לסיפור מותח, וצללו פנימה,

התגנבו לבן/בת הזוג ותלו על חולצתם אטב כביסה,

כל מי שנתלה עליו אטב מבלי ששם לב, עושה כביסה בפעם הבאה,

שימו בתודעה שלכם/ן תודעה של בעל חיים שתבחרו, ותנהגו כמוהו במהלך העבודה, הסידורים, החיים... תראו אם מישהו שם לב שאתם משדרים אנרגיה שונה.

כל דבר בחיים יכול להיות משחק, או עם אלמנט משחקי.

וכל דבר כזה, פשוט יגרום לכם להרגיש יותר טוב.

לשחק זה החיים!